<h1>הוראות מרבני צרפת — פסקי רבינו יחיאל מפאריס</h1>
<h2>דף ל.</h2>
דין מצה שנמצאת בה חטה והוא עם מצות הרבה. מעשה היה ואסרו אותה מצה בלבד לפי שמתעסקין בעיסה כל שעה, אבל המצה שהיא בה החטה מי יוכל להתעסק בה כל שעה, ומשעה שנתן מים בעיסה עד שעת אפייתה ודאי החמיצה, ועוד שמא היתה קודם והחמיצה ואעפ"כ לא אסרו המים ומצות אחרות.
<h2>דף מח.</h2>
רש"י אין לשין [ב'] (ב)מדות ביחד שלא יבאו לידי חמוץ ואף אין מקטפין, והלש אינו יודע למה הוא מודד, לפי שהמדידה אינה אלא כדי [שלא] תפקיע תורת חלה ממנה שהוא מ"ג ביצים וחומש ביצה, ואפי' הותיר ד' או ה' ביצים אין בכך כלום, ומדידתה בכלי מלא מים במה שיוצא ממנו בנתינת מ"ג ביצים כדין מדידת כזית בלח לענין נזיר כמו ששנויה במס' נזיר, וזו היא עיסת מדבר עשירית האיפה.
<h2>דף קיז:</h2>
פעם אחת שכח ר' אפיקומן ולא אכל קודם ברכת המזון ואחר נזכר ולא רצה לחזור לאכול ממנה, שלא רצה לברך אחריה ברכת המזון ולשתות מטעם בין שלש לארבע לא ישתה, וגם לא רצה לברך בלא יין לפי שתקנו כוס עליה, וגם לאחר כוס רביעי לא רצה לאכול מצה ולברך ברכת המזון מפני שלא התקינו, ומפני זה נמנע ולא אכל, והחזיק טעם בדבר שאין צריך, לפי שסתם רוב מצות שלנו עשוין כתקון חכמים ויש בהם שימור לשם [מצה], וכן נהג רבי מ"כ. ושלש המצות אחת לברכת המוציא ובאחת אכילת מצה בבצועה ואחת לכריכה, וכן נהג רבי' תם משום אביו זצ"ל, הואיל ושלשתן באו לשם מצוה תעשה מצוה בשלשתן, ורבים מניחין את השלישית שלימה ולא נכון.
